#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע. 1 מה עושים עם מעות של יתומים?	"מותר להלות אותם קרוב לשכר ורחוק להפסד (אבק ריבית).<p dir=""rtl"">רב יוסף אמר שמעות של יתומים מניחים אותם בב&quot;ד ונותנים להם זוז זוז לפי צרכם. רבה טען שכך כלה הקרן אלא מחפשים אדם שיש לו זהב פריכא (גורטאות) אבל לא דבר מסוים שאולי זה רק פקדון אצלו, וכנגד זה מביאים לו מעות קרוב לשכר ורחוק להפסד. רב אשי טען שאם לא ימצאו אדם כזה מה יעשו, אלא מביאים אדם דמשפו נכסיה ומהימן ושמע דינא דאורייתא ולא מקבל שמתא דרבנן, ונותנים לו המעות בב&quot;ד.</p>"	בבא מציעא ע.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע. 2 מה נאמר על הנותן מעותיו קרוב לשכר ורחוק להפסד, קרוב להפסד ורחוק לשכר, קרוב לזה ולזה ורחוק לזה ולזה?	"קרוב לשכר ורחוק להפסד - רשע [ובמעות של יתומים מותר].<p dir=""rtl"">קרוב להפסד ורחוק לשכר- חסיד.</p><p dir=""rtl"">קרוב לזה ולזה ורחוק לזה ולזה - זו היא מידת כל אדם.</p>"	בבא מציעא ע.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע: 1 המקבל צאן ברזל האם נקרא ברשות הנותן או ברשות המקבל לענין ריבית ובכורה?	לענין ריבית אסור לקבל צאן ברזל מישראל דהוי ריבית ש&quot;מ שזה ברשות המקבל ואילו לגבי המקבל מהגוי שנינו דפטור מהבכורה, וי&quot;ל לעולם זה ברשות המקבל ובכל זאת פטרו מהבכורה משום שאם לא ימצא הגוי מעות יגבה מהם והוי ליה יד נכרי באמצע שפטורה מהבכורה.	בבא מציעא ע:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע: 2 האם מותר להלות בריבית לגוי (מדרבנן) ובאלו אופנים ודאי מותר?	"מדאורייתא ודאי מותר. אבל מדרבנן לל&quot;ק רב נחמן אמר שאסור כדי שלא ילמד ממעשיו, ואף עליו נאמר &quot;מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו&quot; אבל לרב חייא בריה דרב הונא כדי חייו מותר, ולרבינא לת&quot;ח מותר שאין חשש שמא ילמד ממעשיו.<p dir=""rtl"">ל&quot;ב רב הונא לא אמר שאסור אלא לגבי הבריתא 'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך עמי ונכרי עמי קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין' הסביר שמה שאמרו עמי ונכרי הינו אפי' עמי בחינם ונכרי בריבית, אבל סתם להלות בריבית לגוי אין בעיה. </p>"	בבא מציעא ע:		
